הלבנת הון | חוק איסור הלבנת הון – כללים בסיסיים
חוק איסור הלבנת הון נחקק בשנת 2000 כחלק ממלחמה בנושא 'הלבנת ההון' המתפתחת במדינת ישראל בשנים האחרונות. במסגרת המלחמה בהלבנת ההון ננקטו מספר צעדים משמעותיים שלא היו כאן קודם לכן. נחקק חוק איסור הלבנת הון, התש'ס- 2000, הוקמה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בפברואר 2002, מתבצעות חקירות ומוגשים כתבי אישום על ידי משטרת ישראל ופרקליטות המדינה, הוקמו גופי פיקוח על מגזרים שונים במשק וכן חיזוק הפיקוח על ידי הרגולטורים השונים ביניהם משרד האוצר, הבנק לישראל (בשיתוף פעולה עם יחידות בינ'ל) ועוד.

בעקבות החידושים הללו מדינת ישראל יצאה מהרשימה השחורה של ה- FATE (Financial Action Task) המאפיינת את המדינות שאינן משתפות פעולה בנושא המלחמה בהלבנת ההון.

המטרה העיקרית של מדינת ישראל  במיסוד הלחימה בהלבנת ההון היא ההבנה שנטרול יסוד הרווח הצומח מעבירות פליליות מהווה כלי חשוב במאבק הפשיעה. 'השקעת אמצעים לנטרול יסוד הרווח מעסקאות עברייניות משרתת תוצאה כפולה: האחת- הון המוצא מן המחזור לא ניתן לשימוש חוזר לצורך מימון עסקאות עברייניות נוספות, השנייה- מניעת הרווח מן העבריין מבטלת את התמריץ לעבור עבירה' (דברי הסבר להצעת חוק איסור הלבנת הון, התשנ'ט-1999, ה'ח 2809, בעמ' 421 (להלן: 'דברי הסבר')).

 הלבנת הון מהי?
עשיית פעולה ברכוש, במטרה להטמיע רכוש, שמקורו בפעילות עבריינית, בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים. תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש. (מוגדר בדברי הסבר, ע'מ 420).
כלומר: כסף שהושג באופן בלתי חוקי (לדוגמא: סחר בסמים) שמכניסים אותו באופן לכאורה תמים לתוך מערכת ומחזור של עסק חוקי.
מהם  סעיפי העבירות הפליליות הקבועים בחוק?
סעיפים 3 ו- 4 לחוק קובעים את העבירות שבאיסור הלבנת הון ועשיית פעולה ברכוש הקשור לעבירה קודמת. כלומר,
כאשר מאשימים מאן דהוא בעבירת הלבנת הון הוא יואשם באחד מהסעיפים הללו.


כדי שיהיה ניתן להאשים בעבירת הלבנת הון על העבירה הקודמת להימצא בסעיף 2 ובתוספת הראשונה לחוק. במילים אחרות, העבירה צריכה להיות 'עבירת מקור'. עבירת המקור היא עבירה שנעברה בישראל או במדינה אחרת, בין העבירות העומדות בבסיס 'עבירות המקור' הן: עבירות של סחר בסמים מסוכנים, מרמה, סחיטה, זיוף, סחר בלתי חוקי בנשק, סרסרות לזנות, ניהול רשת הימורים וכן קשר לעבור עבירה מעבירות אלה.

סעיף 3(א) לחוק מהווה את לב ליבו של החוק, הוא קובע כי מי שעושה פעולה ברכוש שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירה ו/או רכוש ששימש לביצוע העבירה ו/או שאיפשר את ביצוע בעבירה  ו/או רכוש שנעברה בו העבירה, וזאת כשמטרת הפעולה להכשיר את הרכוש על ידי הסתרה או הסוואה של המקור, את זהות בעלי הזכויות בו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו. כלומר כאשר מטרת הפעולה היא ניתוק הקשר בין הרכוש לבין מקורו האסור - דינו 10 שנות מאסר.

סעיף 4 לחוק לא מצריך שהפעולה ברכוש תלווה באקט של הסתרה או הסוואה המנתק את הקשר בין הרכוש למקורו אלא די שמדובר ברכוש שמקורו בעבירת מקור ושסוג הרכוש מפורט בתוספת השנייה, לדוגמא: חפצי אומנות, כלי קודש ויודאיקה, כלי תחבורה, ניירות ערך, עתיקות ועוד בשווי של 150,000 ₪, או רכוש מסוג כספים מעל סכום של 500,000 ₪ בין בפעולה אחת או יותר בתקופה של שלושה חודשים. הסיבה לחקיקת סעיף זה היא שבמקרים רבים קשה מאוד להוכיח את המטרה שמאחורי הפעולה. זו גם הסיבה שהעונש בגין עבירה זה פחות מהעבירה בסעיף 3 לחוק, שכן אין כאן מטרה להסוות או להסתיר את הקשר שבין הרכוש לבין מקורו האסור. ולכן דינו של העובר על עבירה זו הוא 7 שנות מאסר.

מה אם אני לא יודע שהכסף שקיבלתי הושג בעבירה פלילית ?
מהי המודעות הנדרשת לעבירת הלבנת הון?
סעיף  5 לחוק מגדיר מהי הוכחת הידיעה הנדרשת לעבירת הלבנת ההון, המודעות הנדרשת היא ידיעה על כך שהרכוש שלגביו נעשית הפעולה, קשור לעבירת מקור, וזאת גם אם אין ידיעה לעבירה מסוימת אליה הוא קשור. הרעיון שבבסיס מודעות זו זהה לידיעה הנדרשת בעבירות של נכסים גנובים, לפיהן נדרשת מודעות לכך שהנכסים הושגו בפשע או בעוון, אך לא נדרשת מודעות לגבי עבירה מסוימת מסוג פשע או עוון. המחוקק דרש מודעות מאוד רחבה כדי למנוע בריחה של עבריינים מהעמדה לדין בטענה שלא ידעו מהי העבירה אליה קשור הרכוש וזאת אף שידעו שהם מלבינים כספים או עושים פעולות ברכוש אסור.  
 
האם המדינה יכולה לקחת רכוש ?
מהו חילוט רכוש במסגרת החוק?
חוק איסור הלבנת הון קבע בסעיף 21 עילות לחילוט רכוש כאשר אדם הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 או 4. חילוט רכוש יכול להתווסף לכל עונש אחר שיוטל על ידי בית המשפט בשווי של רכוש שהוא רכוש שנעברה בו העבירה, שימש לביצועה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך. כמו כן, הרכוש יכול שהושג במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצועה. רכוש יכול להיות כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון. באם לא נמצא רכוש של הנידון באמתחתו רשאי בית המשפט לצוות על מימוש צו החילוט מתוך רכוש של אדם אחר שהנידון מימן או העביר לו בלא תמורה. בית המשפט לא יצווה על חילוט אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש ולמי שטוען לזכות ברכוש הזדמנות להשמיע טענותיהם.

 איך אפשר להתגונן ?
 מהן ההגנות הקבועות בחוק?
אדם יהיה פטור מאחריות פלילית  לפי סעיפים 3 או 4 בשני מצבים, כפי שמוגדר בסעיף 6 לחוק:

המצב הראשון הוא כאשר אדם משתף פעולה עם המשטרה לפני עשיית המעשה או מיד לאחר עשיית המעשה אם לא יכול היה להודיע למשטרה לפני כן. המצב השני הוא כאשר חלות על אדם חובות הדיווח לפי סעיף 7 לחוק המטיל חובות על נותני שירותים פיננסיים (לדוגמא: בנקים)

**האמור במאמר זה אינו בא כתחליף ליעוץ משפטי זאת הואיל וכל מקרה מאופיין בנסיבות ייחודיות משלו.  


צוות המשרד

מתמחה בתחום הפלילי, צווארון לבן התמחות בפרקליטות מחוז ת"א, שימשה כעוזרת משפטית בבית המשפט המחוזי בתל אביב
בצבא שירתה במודיעין חיל האויר. בוגרת תואר ראשון במשפטים וממשל בהצטיינות המרכז הבינתחומי הרצליה. ערכה את כתב העת משפט ועסקים במרכז הבינתחומי

כל לקוח המטופל על ידי המשרד הוא מבחינתי עולם ומלואו וזכאי למלוא תשומת הלב תוך הקפדה על כל פרט ודבר אשר יכולים לסייע להצלחת ההליך